בתוכנית ה-65 של המגבר אירחנו את חברי נערות ריינס להופעה באולפן, רגע לפני צאת אלבומם השני "נשמור על החברים". הריינסים - רועי פרייליך, גיא גולדשטיין וניר וטשטיין - ביצעו כמה משירי האלבום החדש, בהם הסינגלים שיצאו לרדיו "הילוך איטי" ו"בית אחרון", וגם חזרו לאלבום הראשון ועטור השבחים שלהם מ-2009. בין לבין היתה גם גירסת כיסוי אחת ל"אהבה שקטה" של תמוז ושלום חנוך שהריינסים נהגו לבצע בעבר בהופעות.
אם פספסתם, אתם מוזמנים להקליק על הנגן. יש גם וידאו שמחכה לכם למטה.
אם אתם מעדיפים להאזין לתוכנית בקובץ בפורמט MP3 להורדה למחשב או להאזנה בכל מקום שתבחרו, לחצו כאן (אפשר גם קליק ימני, ואז שמירה בשם).
אלבום שני בהילוך מהיר. נערות ריינס באולפן (צילום: הרדיו הבינתחומי 106.2FM)
מה שמענו?
זו לא טעות
בית אחרון (לי)
הילוך איטי
אהבה שקטה (Cover)
נועל'ה מוסרת
עוזב כדי להציל את העולם
עורב
אם מישהו צריך להתקשר זו את
רוצה להישאר רעב
תכבי את הטלוויזיה
הדבר האמיתי
צפו בוידאו המלא מהאירוח של נערות ריינס:
נערות ריינס:
רועי פרייליך: שירה, גיטרה
גיא גולדשטיין: בס, קולות
ניר וטשטיין: תופים, קולות
סאונד: עופר לוי
וידאו: סשה מיטיאקוב, ליאור פלג
נערות ריינס ישיקו את האלבום החדש שלהם "נשמור על החברים" בהופעה בבארבי עם אורחים ואורחות סודיים לעת עתה.
זה יקרה ב-29 בפברואר, בשעה 22:00
כך נראה הקליפ החדש של הנערות לשיר הנושא של האלבום, במחווה לווקמנים הנכחדים:
חודשיים אחרי שהוציאו את אלבומם השמיני "נשאר רק לרוץ" ולקראת ההופעה שלהם בבארבי בשבוע הבא, הגיעו חברי נקמת הטרקטור להופעה חיה וראיון בתוכנית המגבר. הטרקטורים - אבי בללי, אופיר ליבוביץ', אביב ברק, גליה חי ועידו זלזניק - ביצעו כמה משירי האלבום החדש וגם כמה ביצועים מפתיעים לשירים מהאלבומים הקודמים. בין לבין, סיפרו על מה שהוביל לאלבום החדש והיצירה המחודשת, הקשר הבלתי פוסק שלהם לאמנות וגם על האלבומים והפרויקטים הבאים שבדרך - ביניהם: אלבום לילדים.
להאזנה לתוכנית ליחצו על הנגן, ויש גם וידאו. אל תפספסו.
אם אתם מעדיפים להאזין לתוכנית בקובץ בפורמט MP3 להורדה למחשב או להאזנה בכל מקום שתבחרו, לחצוכאן (אפשר גם קליק ימני, ואז שמירה בשם).
רצים כבר 22 שנה. גליה חי ואבי בללי, נקמת הטרקטור (צילום: אריק ניניו, הרדיו הבינתחומי)
מה שמענו?
נשאר רק לרוץ
גאות
אופניים וספר
מסכים שטוחים
ברלין
אדון הסליחות
צפו בראיון המלא ובהופעה החיה באולפן:
צפו בתמונות שצילם אריק ניניו:
נקמת הטרקטור יופיעו ביום רביעי הקרוב, 14 בדצמבר ב-22:00 במועדון הבארבי בתל אביב, ויארחו את יסמין לוי ומיכל שפירא
מחר, יום שישי 9 בדצמבר ב-16:30 הם יגיעו לכיתת אמן מיוחדת באוזן השלישית בתל אביב
נקמת הטרקטור: אבי בללי: שירה, בס / אופיר ליבוביץ': גיטרה, קולות / אביב ברק: תופים, קולות / גליה חי: ויולה, קולות / עידו זלזניק: קלידים, קולות
במאי: שוקי לרר / צלמים: חגי אוגניסתוף, סשה מיטיאקוב, ליאור פלג, גל שלוזינגר / סאונד: עופר לוי / ע. סאונד: אלעד נעימי / צוות הרדיו הבינתחומי: טלי צין, איילת טריאסט, ברק חיימוביץ' / צילום סטילס: אריק ניניו
חודשיים עברו מאז יצא אלבומו החדש של אהוד בנאי, "רסיסי לילה", 7 שנים אחרי צאת האלבום "ענה לי". מאז הוא הוציא אמנם אלבום הופעה משולש ("ממשיך לנסוע", 2006) ואלבום המורכב מטקסטים מהמקורות ("שיר חדש", 2008), אך זהו למעשה האלבום הראשון מאז, הכולל בתוכו שירים חדשים שבנאי כתב. לרגל יציאת האלבום, הגיע בנאי להתארח בתוכנית מיוחדת של המגבר שהוקדשה לאלבום. הנה היא לפניכם. אתם מוזמנים לנגן אותה במלואה, או לקרוא חלק מהראיון שמובא כאן כתוב, ואפשר גם יחד.
אם אתם מעדיפים להאזין לתוכנית בקובץ בפורמט MP3 להורדה למחשב או להאזנה בכל מקום שתבחרו, לחצו כאן(אפשר גם קליק ימני, ואז שמירה בשם).
"צורך לפרוץ את המחנק הקלסטרופובי". בנאי (צילום: הרדיו הבינתחומי)
כמו בכל אלבום של אהוד בנאי, גם "רסיסי לילה" הוא מסע שמשלב טיול במרחב - הפעם אלו רמת גן וגבעתיים - ותנועה בזמן. בחלק מהשירים באלבום הוא אף חוזר לתקופת הילדות, ומערב בין הנוסטלגי לעכשווי. הוא מסביר ש"זה לא משהו שהיה מכוון, אבל כשהשירים הצטברו אז פתאום ראיתי שיש פה דיאלוג בין מי שאני היום לבין הילד שהייתי".
בראיון שנתן לפני למעלה מעשור לשמעון אדף בארץ אחרת, הסביר בנאי את הפתיחות שגילה תמיד אל תרבות המזרח. "יש תחושה שאנחנו נמצאים בצומת של מזרח ומערב, אבל הוא חנוק. גבולות בשלושה צדדים וים ברביעי. הכול כאן דחוס ולחוץ. במוסיקה אני אוהב לפרוץ את תחושת המחנק, את המצור התרבותי", אמר אז, מה שיכול לתת הסבר גם לפנייה שלו לכתיבה על סיטואציות המתרחשות ברובן בדמיון בכמה משירי האלבום.
"בכלל כל העניין של יצירה הוא מבחינתי צורך לפרוץ את המחנק הקלסטרופובי", הוא מסביר, "מבחינתי להופיע, לנגן ולכתוב, כל הדבר הזה זה קצת לצאת למרחב שמאוד חשוב לי, ומאוד חסר לי כאן, וגם הדמיון. למרות שאני מוכרח לומר שאצלי, מבחינת הדמיון, תמיד חייב להיות לי מסלול המראה שממנו אני ממריא. אני קצת חלש בלהמציא סיפורים. אני חושב שהשיר היחיד שכתבתי שהוא כולו מומצא זה יצחק שן זהב, מה שנקרא 'שעה של מסתורין', שעד היום אני לא מבין מאיפה השיר הזה בא. לא יודע על מה הייתי כשכתבתי אותו, אבל בדרך כלל אני חייב משהו מציאותי שממנו אני יכול להמריא".
סיטואציה כזו של מפגש מדומיין מתרחשת למשל בשיר "משורר וילד", שכתב אחרי שנתקל בשירו של המשורר האמריקאי-יהודי אלן גינצבורג בתרגומו של נתן זך. אבל זו לא הפעם הראשונה שבנאי כותב על פגישה דמיונית. את מאיר אריאל הוא אמנם פגש בחייו, אך מעולם לא קראו יחד דף גמרא סביב שולחן השבת, כפי שכתב בזמנו בבלוז כנעני", מה שיקרה אולי לדבריו "באופק אחר".
"אני חושב שאחד הדברים שבאמת נפלאים בכתיבה, זה שהיא מעל הזמן. היא נותנת לך אפשרות לעוף מעל הזמן. לפעמים כשאתה כותב, אז אתה פתאום לא נשוי ולא אבא, אתה חוזר לזמנים אחרים ולתקופות אחרות. אני לא מנטרל את זה ולא מכבה את זה. אם זה קורה אני הולך עם זה, כי בעיניי זה חלק מהקסם של הדבר הזה שנקרא יצירה, שהוא קצת משחרר אותך מהגרביטציה ומהעבדות לזמן".
בשיר "אני הולך", הוא כותב "אני הולך בעיר מוכרת וזרה / לא שייך למגזר לא נכנס למגירה". העובדה שבנאי מסרב להשתייך למגזר מסוים, על אף שיש מי שינסו לתייג אותו, היא זו שאולי מאפשרת לו לפנות לקהל מגוון כל כך של חילוניים ודתיים, מתנחלים ותל אביביים. שאלתי אותו האם הוא רואה בכך שליחות?
"אני לא רואה את עצמי שליח", הוא עונה, "אבל זה העולם שאני חי בו באופן טבעי. אני חי בצומת כזה. אני באמת לא שייך למגזר, וזה דבר שמקומם אותי, 'ההתמגזרות' הזו של החברה הישראלית לשמאל-ימין, דתי-חילוני. מילא, אם אתה מגדיר את עצמך, אתה מיד שולל את מי ששונה ממך, וזה משהו שאני משתדל מאוד להימנע ממנו. למרות שיש לי את הדעות שלי לגבי כל מיני נושאים בוערים כמו פוליטיקה וכאלה, אבל אני מוכן לשמוע את דעתו של האחר גם היא לא מקובלת עליי ואני לא ממהר להחרים אותו. אני נמצא פשוט במקום כזה, שאני חי את החיים העכשוויים ויחד עם זאת אני גם לומד תורה וגמרא ומשנה. זה העולם שלי. באופן טבעי העולמות האלה מתחברים גם ביצירה שלי".
בשיר "ר"ג - גבעתיים" אתה כועס על האמירה "אין עם מי לדבר".
"אני באמת חושב ככה. זאת אומרת, לא רק שאנחנו לא מדברים עם השכן - ויכול להיות שיש מצבים שבהם באמת אין עם מי לדבר, אני לא נכנס כרגע לעניין הפוליטי - אבל אנחנו לא מוכנים לדבר בשפה שלו. אותי זה תמיד מדהים איך אני שומע פוליטיקאים פלסטינים שמדברים עברית צחה. לאחמד טיבי יש אולי את העברית הכי יפה שאני מכיר, אבל אנחנו לא מדברים ערבית. אנחנו יודעים לקלל בערבית - כמו שמאיר אריאל אמר, 'בסוף כל משפט בעברית יושב ערבי עם נרגילה' - אבל אנחנו לא מוכנים לקבל את השפה הזו, אנחנו לא מוכנים לקבל את התרבות הזו, את המוזיקה".
אתה אומר בשיר שגם הפכנו חשדנים. אתה מתייחס להלך הבודד שמבקש עזרה וזוכה להתעלמות כי הוא לא משלנו.
"זה גם משהו שאני יכול לפעמים להשתגע ממנו. בתור בן אדם שלומד תורה, אני יכול להגיד לך שהיחס לגֵּר, מופיע יותר מאשר 'ואהבת לרעך כמוך'. הכוונה של התורה לגר היא לא למי שמתגייר, אלא לפועל זר, תושב זר, לפליט הסודאני שמגיע, ואני רואה איך מתייחסים אליו גם אנשים שמחזיקים ביהדות כדרך חייהם ואני משתומם על זה. אני לא מבין את זה, ולפעמים יש צורך להגיד משהו".
"לקח לי הרבה זמן למצוא את העולם הפנימי שלי במוזיקה". בנאי (צילום: הרדיו הבינתחומי)
בשיר "מפתח הלב" שבאלבום, מתאר בנאי את הקושי הרב בכתיבת שיר, עד כדי כך שהוא "מסרב להיכתב", מה שיכול לתת הסבר חלקי לשהות בין הוצאת האלבומים. "אני מתאר גם באיזשהו מקום את התקופה שבכלל עוד חיפשתי את הצליל שלי, את המילה שלי".
שזה בואדי, בראש פינה?
"כן, הואדי כהשאלה. זה לא היה רק בואדי, אבל הואדי היה חלק ממסע החיפוש שלי, כי בעצם בתחילת דרכי, בשנת 1975 כשניגנתי בתחנות רכבת בלונדון, אז עוד לא כתבתי שירים. הייתי מנגן שירים של קט סטיבנס, בוב דילן ולאונרד כהן. זה היה הרפרטואר שלי, וכשחזרתי לארץ, אז כבר ידעתי שאני רוצה להיות מוזיקאי ורציתי להתחיל לייצר שירים, אבל לקח לי הרבה זמן למצוא את העולם הפנימי שלי במוזיקה ולהבין איך אני מוציא אותו גם. זה תהליך שיכול להיות שיש אנשים שהוא קורה להם מאוד מהר, אבל עבורי זה היה כמו לקדוח כדי לגלות נפט. צריך לקדוח מאוד לעומק. זה היה תהליך מורכב וארוך".
עטיפת האלבום "רסיסי לילה" שעיצבה יעל יעקבי
השיר משלים את "יוצא לאור"?
"כן, בפירוש. הם מאוד קשורים באיזשהו מקום. גם 'השביל הזה', הוא השביל של הואדי. 'יוצא לאור' הוא אולי בשלב אחר. אמנם כתבתי אותו לפני 'מפתח הלב', אבל אם הייתי צריך לסדר את זה מבחינה כרונולוגית, הייתי אומר שקודם כל אתה מחפש את מפתח הלב, וברגע שאתה פותח את הלב ואתה מתחיל לכתוב אז זה יוצא לאור, ואז בא הדבר המופלא שקורה עם שירים - שקרה באמת עם 'יוצא לאור' - שהשיר מתערבב בחיים של אנשים אחרים ונהפך לשיר שלהם. ואז הוא חוזר אליך בצורות שונות ומשונות".
מי שיעיין בחוברת המצורפת לאלבום, יגלה שלבנאי היה הרבה מה להגיד בתקופה הזו, והשירים שכתב בה ארוכים במיוחד, חלקם נראים בכלל כסיפור.
"התחלתי לכתוב שיר והוא פשוט נכתב עוד בית ועוד בית, ואז התחלתי להוריד ובכל זאת 'אני הולך' נשאר 6 דקות אחרי שהורדתי הרבה. גם ב'רגעי קסם'. פתאום קלטתי שאני בעצם נמצא כנראה בתקופה כזו של בלדות, ובלדות זה סיפורים מושרים, וברגע שהבנתי את זה אמרתי 'נלך עם זה עד הסוף'. כלומר, לא ננסה לעצור את זה. אם המילים יוצאות, נגיד סבבה שהן יוצאות וניתן להן לצאת".
במקביל לסיבוב ההופעות שמלווה את צאת האלבום החדש, עובד בנאי גם על ספר שני שיתבסס על חומרים שפרסם במסגרת "הדף הלבן" באתר שלו, וצופה גם אל האלבום הבא. "בגלל שאני עובד עכשיו על ספר, יש לי הרגשה שהאלבום הבא יהיה עם הרבה פחות מלל ויותר נגינה".
בתחילת החודש שעבר הוציא נעם רותם את אלבום הסולו השלישי שלו "ברזל ואבנים". לרגל יציאת האלבום, הגיע נעם לתוכנית מיוחדת של המגבר בה חשף את הסיפורים מאחורי השירים ומקורות ההשראה שלו לכתיבה, סיפר על התהליך שאותו עבר מאז שיצא האלבום הקודם "עזרה בדרך" וגם סיפק תשובה לשאלה המטרידה האם הוא מתכוון ללכת להופעה של להקת Suede שתגיע לכאן הקיץ.
בסיום התוכנית, שר נעם את "אל סוף היום" השיר שסוגר את האלבום החדש, כשהוא מנגן על פסנתר. אל תפספסו את הביצוע המרגש שמופיע כאן גם בוידאו.
אם במקרה ערכתם ביקור מולדת בפקיסטן בזמן שידור התוכנית, אתם מוזמנים ללחוץ כאן על הנגן ולהנות.
אם אתם מעדיפים להאזין לתוכנית בקובץ בפורמט MP3 להורדה למחשב או להאזנה בכל מקום שתבחרו, לחצו כאן (אפשר גם קליק ימני, ואז שמירה בשם).
אוהב להיות בבית. נעם רותם באולפן (צילום: הרדיו הבינתחומי 106.4FM)
מה שמענו?
ברזל ואבנים
עיר שלא נרדמת
עמוק הלילה
מדברים על הילד
הכיתה שלנו
נטלי
אל סוף היום - ביצוע חי באולפן
השיר שחותם את האלבום החדש בביצוע חי באולפן (צילום: קרן קופלר ודניאל שפע)
רוצים עוד?
ברביעי הבא ב-22:00 המגבר ברדיו הבינתחומי 106.4FM בעוד שעה של רוק ישראלי משובח. יהיה משובח!
התוכנית ה-42 של המגבר הוקדשה כולה לאלבום החדש "אתה נמצא כאן" של ברי סחרוף שהתארח באולפן. במהלך הראיון המיוחד, חשף סחרוף את הסיפורים שעומדים מאחורי השירים באלבום החדש, דיבר על שיתוף הפעולה עם עמיר לב ודן תורן בכתיבת הטקסטים לאלבום וחלק חוויות מהשנתיים האחרונות בהן עבד עליו.
סחרוף דיבר גם על זיכרונותיו כילד, על התקופה באירופה בשנות ה-80' במסגרת מינימל קומפקט ואפילו חשף שההרכב צפוי להתאחד בקרוב כדי לחגוג יום הולדת למקס פרנקן, מתופף הלהקה. גם להצהרה הישנה שלו, לפיה הוא מתכוון להקליט ביום מן הימים אלבום מזרחי התייחס סחרוף וסיפר שבשנים האחרונות הוא מושפע יותר ממוזיקה מזרחית מאשר מוזיקה מערבית.
אם במקרה פספסתם, מוזמנים לתת קליק על הנגן.
אם אתם מעדיפים להאזין לתוכנית בקובץ בפורמט MP3 להורדה למחשב או להאזנה בכל מקום שתבחרו, לחצו כאן(אפשר גם קליק ימני, ואז שמירה בשם).
מעדיף להיות כאן ולא שם. ברי סחרוף במהלך הראיון (צילום: הרדיו הבינתחומי 106.4FM)
מה שמענו?
זמן של מספרים
אתה נמצא כאן
בארץ הפלאות
העין
כלום זה לא סתם
האחד
הימים הנוראים
חולם על אלבום מזרחי. ברי סחרוף (צילום: הרדיו הבינתחומי 106.4FM)
כתבה על האלבום החדש ועל הראיון עם סחרוף בחדשות 2:
להאזנה לאלבום החדש במלואו:
היה יוסי?
בואו גם ברביעי הבא ב-22:00 לעוד שעה של המגבר שכולה רוק ישראלי, ברדיו הבינתחומי 106.4FM.
ברביעי הקרוב, חוה"מ פסח יתארח ברי סחרוף בתוכנית מיוחדת של המגבר לרגל צאת אלבומו החדש "אתה נמצא כאן". סחרוף יספר על השירים באלבום, על הבחירה לקרוא לו בשם שבחר, על תהליך כתיבת השירים עם השותפים ליצירת האלבום והמחשבות שעמדו מאחוריו.
הכיתה שלנו, כך נקרא שיר חדש שהוציא נעם רותם בשבוע שעבר. את השיר שנכתב במקור בפולנית, כתב זמר המחאה הפולני יאצק קצ'מרסקי. רותם הקליט אותו בעברית לציון 20 שנים לבחירות הדמוקרטיות בפולין וכחלק משנת פולין-ישראל שהסתיימה ממש לאחרונה.
מטרתו העיקרית של הפרויקט, שיזמה ממשלת פולין, היה להפגיש בין יוצרים ואומנים בשתי המדינות, ובעיקר, ניסה להביא לידיעת הציבור בישראל מעט יותר על פולין שמתקשרת אצל רובנו לאירועים היסטוריים טרגיים ולשואה.
גם בפולנית. רותם (צילום: אדם אוהב עמי, יח"צ)
במסגרת הפרויקט, מלבד חידוש השיר הכיתה שלנו, יצא רותם לסיבוב הופעות קצר בפולין, במסגרתו הופיע בפני קהל מקומי בורשה, קרקוב, ורוצלב ופוזנן.
חוץ מזה שהיה קר בודאי, מה אתה יכול לספר על המפגש עם הקהל בהופעות?
קודם כל לא היה כל כך קר. נסעתי מצויד טוב, אבל לא היה כל כך קר באופן מפתיע. עם מוזיקאים מקומיים לא יצא לי להיפגש, אבל עם הקהל המקומי נפגשתי. ההופעות כוונו בכוונה, שלא יהיו לקהילה ישראלית או לקהילה היהודית המעטה שיש שם, אלא לקהל המקומי. עשו את זה במועדונים שדומים ללבונטין או הבארבי.
המפגש היה מבחינתי מאוד מגניב, כי זה קהל שלא יודע מי אני, או מה אני, או מה אני עושה. לא אכפת לו אם השירים מוכרים או לא מוכרים, מה חדש ומה ישן. הכל אותו דבר בשבילו. יש בזה משהו יותר מעניין באוויר בהופעה, משהו יותר אותנטי בתגובות שלהם.
גם לחומרים בעברית?
בגלל שכל החומרים הם בעברית, יש פה עניין של איך להעביר להם משהו בלי שפה. זה היה מאוד מעניין. את השיר שתרגמתי, הם מאוד התרגשו מזה. זה שיר מאוד חשוב שם, וגם חבר'ה צעירים שהיו בהופעות זה מאוד ריגש אותם. זו הייתה חוויה מאוד מיוחדת לעשות את זה שם.
מתחיל בפולנית, ממשיך בעברית. הביצוע בהופעה בלבונטין 7
בהופעה שהייתה ברביעי האחרון בלבונטין, פתחת את השיר בפולנית. משהו שלמדת לקראת הנסיעה?
כן, עשיתי מחווה. בית אחד למדתי לעשות בפולנית, אז היה נחמד.
להאזנה לראיון המלא, בו שוחחתי עם נעם גם על החומרים החדשים בדרך לאלבום הבא ונושאים נוספים - לחצו על הנגן כאן בבלוג:
מעדיפים להאזין לראיון בקובץ בפורמט MP3? להורדה למחשב או להאזנה בכל מקום שתבחרו, לחצו כאן (אפשר גם קליק ימני, ואז שמירה בשם).
